רש"י על שבועות ל״ה א:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבועות ל״ה ע״א:י״ח רש"י על שבועות ל״ה ע״א:כ״א »

1 ברית משה פתח ↗

אבל לכאורה ק"ל על שיטת רש"י דהיכי יכלינן למימר דלר"מ אינו חייב אלא על כנויין שאינם נמחקים הלא במתניתין דשבועות הנ"ל איתא בפי' דר"מ מחייב אף על הכנויין הנמחקים דאיתא שם המקלל בכולן חייב דברי ר"מ והאי בכולן קאי על מה דאיתא לעיל מיניה בחנון ורחום ובכל הכנויין וצ"ל דרש"י באמת סובר דפלוגתתם בשם המברך בו ולא בשם המתברך וכמ"ש רש"י במתניתין שם בפי' וז"ל המקלל בכולן מברך את השם באחד מהם וא"כ ממילא י"ל דדוקא שם המברך בו סובר ר"מ דיכול להיות אפילו משמות הנמחקים אבל שם המתברך באמת סובר דדוקא על כנויים שאינם נמחקים חייב כמ"ש רש"י בסוגיתינו הנ"ל וא"כ לפי"ז עכ"מ דצ"ל הפשט ברש"י דשבועות במ"ש שברך את השם באחד מהם דכוונתו דפלוגתתם בשם המברך בו ודלא כמ"ש התי"ט בכוונת רש"י הנ"ל מחודש י' דאל"כ אלא נא' כמ"ש התי"ט דרש"י ג"כ סובר דפלוגתתם בשם המתברך א"כ הי' קשה על רש"י דסוגייתינו קושי' הנ"ל אעכ"מ מרש"י דסוגיתינו דלא כהתי"ט, וממילא הרוחנו בהנ"ל דלכ"ע לענין חיוב אזהרה ל"צ להיות שם המברך בו מן השמות שאינם נמחקים אלא אפי' אם מברך בשמות הנמחקים ג"כ באזהרה דלשיטות הרמב"ם והת"ח הנ"ל בודאי שכן הוא כיון דלדידהו אפילו בשם המתברך הדין כן מכ"ש בשם המברך בו דאפילו לענין חיוב מיתה סובר הרמב"ם דאף שהשם המתברך צריך להיות שם המיוחד מ"מ בשם המברך בו סגיא אם הוא מן השמות שאינם נמחקים מכ"ש שם דסגיא לשם המתברך בודאי דסגיא לשם המברך בו אלא אפילו לשיטת רש"י נ"ל דצ"ל ג"כ כן כיון דמן המשנה דשבועות הנ"ל מוכח דלר"מ אפילו אם השם שמברך בו הוא מן השמות הנמחקים ג"כ חייב סקילה א"כ ממילא מדר"מ נשמע לרבנן דנהי דפטרו מסקילה אבל חיוב אזהרה איכא כמובן, וא"כ יצא לנו מכל הנ"ל לדינא דלענין שם המתברך אי איכא חיוב אזהרה אפילו כשהוא מן השמות הנמחקים תליא בפלוגתא דהרמב"ם ות"ח ורש"י הנ"ל אבל לענין שם המברך בו לכ"ע איכא חיוב אזהרה אפילו כשהוא מן השמות הנמחקים ואחר שכתבנו את כל הנ"ל ראיתי בספרא פ' אמור פרשה י"ד פרק י"ט שגירסתו בחכמים ועל שאר כל הכנויים באזהרה וכן איתא בפסיקתא זוטרתא שם וממילא לפי"ז ל"צ למימר אליבא דהרמב"ם כמו שכתבנו דמר"מ למד הרמב"ם את זה כמ"ש הת"ח הנ"ל אלא י"ל דהרמב"ם למד מהספרא ומהפסיקתא שכתבנו וע"כ כתב ועל שאר הכנויים באזהרה ולפי שיטות רבינו ורש"י צ"ל דסברי גם בספרא ובפסיקתא דנקטו מלת שאר לאפוקי שלא תאמר דדוקא על שם אדני או על אל"ף דלי"ת איכא חיוב אזהרה אלא אפילו על כל השמות שאינם נמחקים כמו שכתבנו כמובן: טו

2 שבועות פתח ↗

הַמְקַלֵּל בְּכוּלָּן – חַיָּיב; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

19 המקלל בכולן - מברך את השם באחד מהם כגון יכה פלוני את פלוני שזה הוא חיובו כשמקלל שם בשם:

20 חייב - מיתה:

« רש"י על שבועות ל״ה ע״א:י״ח רש"י על שבועות ל״ה ע״א:כ״א »